הקרקע חולקה, ואז הגיעה ההפקעה: ייצוג מוחמד דעיס בפירוק שיתוף

מה קורה כששותפים מסכימים לחלק את השימוש בקרקע לשני חלקים שווים, ולאחר שנים מופקע שטח דווקא מהצד שהוקצה לאחד מהם? זו המחלוקת שעמדה במרכז תביעה שבה ייצג משרד עו״ד ציון בהלול את מוחמד ח׳דר עבדללה דעיס בבית משפט השלום בירושלים, בתיק 37024-05-23.

ההסכמה הישנה פגשה מציאות חדשה בשטח

לפי כתב התביעה ממאי 2023, הסכם שנערך בשנת 1998 נועד להקצות לשתי קבוצות השותפים שטחים שווים לשימוש במקרקעין בשועפאט שבירושלים: חלק צפוני וחלק דרומי. אלא שלטענת מוחמד, תכנית שנכנסה לתוקף בשנת 2016 שינתה את התמונה. במסגרת התכנית הופקע שטח מהחלק הצפוני לצורך מעבר להולכי רגל, והפער בין השטחים שנותרו לשימוש הצדדים נעשה משמעותי.

מוחמד טען כי לאחר השינוי נותרו למימוש בצד שהוקצה לו 245 מ״ר, בעוד השותפים האחרים החזיקו בשטח של 690 מ״ר. לטענתו, הבנייה והגידור שביצעו בחלק האחר השפיעו לא רק על השימוש בקרקע, אלא גם על יכולתו לממש את זכויות הבנייה שהוא טען להן.

המחלוקת: מי צריך לשאת בפגיעה שיצרה ההפקעה?

העמדה שהציג המשרד בשם מוחמד הייתה שההסכמה המקורית נועדה ליצור חלוקה שוויונית, ולכן אין להותיר את מלוא הפגיעה על כתפיו רק משום שההפקעה בוצעה בחלק שבו הוקצה לו השימוש. זהו לב הסיפור: הגבול ששורטט בהסכם ישן לא פתר, לשיטת התובע, את שאלת האיזון לאחר שהיקף הקרקע השתנה.

מה ביקש המשרד עבור הלקוח?

בתביעה התבקש פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין — חלוקת המקרקעין למגרשים נפרדים — לצד תשלומי איזון ודמי שימוש. כתב התביעה הפנה להסכם החלוקה, לטבלת האיחוד והחלוקה ולחוות דעת שמאית כבסיס לטענות ולסעדים המבוקשים. בהמשך, בהודעה מספטמבר 2023, דיווח המשרד לבית המשפט על מסירת כתב התביעה לנתבעים. אלה צעדים מתועדים בטיפול בתיק; הסעדים המתוארים הם בקשות התובע ולא קביעות שיפוטיות.

כשהסכם שיתוף כבר אינו נותן מענה למצב בשטח

הסיפור ממחיש מדוע סכסוך בין שותפים בקרקע דורש קריאה משולבת של ההסכמות, המסמכים התכנוניים והשימוש שנעשה בנכס בפועל. למידע נוסף על טיפול במחלוקות בבית המשפט, קראו על ליטיגציה והופעה בבית משפט.

מתמודדים עם פער בין הסכם שיתוף לבין המצב בפועל, או עם מחלוקת על השימוש בקרקע? פנו למשרד עו״ד ציון בהלול לבדיקת המסמכים ואפשרויות הטיפול.