רטיבות בדירה: האם המקור אצל השכנה או ברכוש המשותף? ייצוג אסתר בדאני

כשמופיעה רטיבות בדירה, המבט מופנה לעיתים מיד אל השכנה מלמעלה. אבל מה קורה כאשר גם בדירתה מופיעים קילופים וסדקים, ובקירות הבניין יש סימני בלאי? זו המחלוקת שבמרכז תביעת הרטיבות שבה משרד עו״ד ציון בהלול ייצג את הנתבעת, אסתר בדאני, בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק 54436-08-25.

התביעה עוסקת בדירות בבית משותף ותיק ברמת גן. בכתב ההגנה שהוכן בינואר 2026 נטען כי יש לבחון את מצב מעטפת הבניין והתשתיות המשותפות, ולא להניח שמיקום הדירות לבדו מוכיח את מקור המים או את האחריות לנזק.

מה נטען בעקבות הבדיקות?

כתב ההגנה מפנה להליכים קודמים בפני המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב, שבהם הוסכם על מינוי מומחה לאיתור נזילות. לפי המתואר בכתב ההגנה ביחס לחוות הדעת, נמצאו בלאי בקירות החיצוניים וליקויי איטום שעשויים להסביר חדירת מים לשתי הדירות.

עוד נטען בהגנה כי בדיקות הלחות לא הצביעו על תמונה אחידה: במסדרון הכניסה, בחדר השינה ובמטבח בדירת התובעת נמצאו אזורים יבשים, בעוד שבתקרת חדר הרחצה נמצאה לחות. בד בבד, לפי הממצאים שפורטו בהגנה, לא נצפתה בעת הבדיקה נזילה פעילה במערכות שנבדקו בדירת הנתבעת. ההבחנה בין המקומות והבדיקות עמדה במרכז המחלוקת על מקור הרטיבות.

תיקונים שבוצעו אינם סוף המחלוקת

בדאני טענה כי שיתפה פעולה עם הבדיקה ואף נשאה בעלות תיקונים שהומלצו, אף שחלקה על האחריות שיוחסה לה. למרות זאת, המחלוקת הגיעה לתביעת פיצויים. ההגנה התמקדה בקשר שבין המקור הנטען לבין הנזקים, בהיקפם ובבסיס לדרישות הכספיות, לרבות הטענה לאובדן דמי שכירות.

אלה טענות ההגנה והאופן שבו הוצגו בה ממצאי הבדיקות — ולא קביעות שיפוטיות. סיפור התיק ממחיש מדוע חשוב להפריד בין עצם קיומה של רטיבות לבין השאלה מה גרם לה ואילו נזקים ניתן לייחס לכל גורם.

מתמודדים עם תביעת רטיבות?

לקריאה על ייצוג בהליכים אזרחיים והופעה בבית משפט. לבחינת המסמכים והאפשרויות במקרה שלכם, פנו למשרד עו״ד ציון בהלול.

התמונה להמחשה בלבד ואינה מציגה את הבניין או את הדירות בתיק.