"עו״ד לשון הרע בין שכנים – ייעוץ וייצוג משפטי בתביעות דיבה והשמצה בין דיירים, נציגויות וועדי בתים בגין פרסומים פוגעניים, האשמות שווא או הודעות מבזות."

כשהשכן מעליך הופך ליריב המשפטי שלך בבניינים משותפים, במיוחד בישראל, היחסים בין שכנים עלולים להתלקח בקלות. ויכוחים על חניה, ניקיון, תשלומי ועד או שיפוצים – מהר מאוד הופכים לאיומים, עלבונות ופרסומים בקבוצות וואטסאפ. כאשר אחד הצדדים חוצה את הגבול ומשמיץ את האחר – מדובר בלשון הרע, גם אם הדברים נאמרו “רק לשכנים”.



לשון הרע בין שכנים או בוועד הבית – כשהחיים בבניין הופכים למוקד השמצות



כשהשכן מעליך הופך ליריב המשפטי שלך

בבניינים משותפים, במיוחד בישראל, היחסים בין שכנים עלולים להתלקח בקלות.
ויכוחים על חניה, ניקיון, תשלומי ועד או שיפוצים – מהר מאוד הופכים לאיומים, עלבונות ופרסומים בקבוצות וואטסאפ.
כאשר אחד הצדדים חוצה את הגבול ומשמיץ את האחר – מדובר בלשון הרע, גם אם הדברים נאמרו “רק לשכנים”.


מה נחשב ללשון הרע בין שכנים?

חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965, קובע כי כל פרסום שעלול לבזות אדם, לפגוע בשמו או להשפילו בפני אחרים – מהווה עוולה אזרחית.
החוק חל גם על קבוצות וואטסאפ, שלטים בבניין, מיילים לנציגות ודיונים באסיפות דיירים.

דוגמאות נפוצות:

  • שכן שכותב בקבוצת הדיירים “הוא גנב את כספי הוועד”.

  • נציג ועד שמאשים דייר ב“חוסר תשלום כרוני” למרות ששילם.

  • דייר שמפרסם הודעה פומבית שהשכן “מלכלך, הורס או מצלם אנשים בחצר”.

  • פרסום מודעה בלובי הבניין עם תוכן מבזה.

במקרים כאלה, גם אם לא הייתה כוונה לפגוע – עצם הפרסום מהווה לשון הרע, המזכה את הנפגע בפיצוי.


לשון הרע בקבוצות וואטסאפ – הפסיקה כבר הכריעה

בתי המשפט בישראל קבעו במפורש כי קבוצת וואטסאפ של דיירים היא זירה ציבורית לכל דבר.
לפיכך, כל הודעה פוגענית בקבוצה – נחשבת לפרסום לפי החוק.
במקרה שנדון בת״א בבימ"ש שלום , דיירת כינתה את שכנה “עבריין” בקבוצת הוועד.
בית המשפט פסק לטובתו פיצוי של 30,000 ₪ ואף חייב את הנתבעת בהתנצלות פומבית.


גם ועד הבית יכול להיתבע – וגם לתבוע

נציגות הבית המשותף נושאת באחריות משפטית לכל פרסום מטעם הוועד,
אך גם רשאית לתבוע בשם הדיירים שנפגעו.
כך, למשל, אם דייר מפרסם האשמות שקריות על הוועד – ניתן להגיש תביעה על לשון הרע בשם הנציגות.


פיצויים בתביעות לשון הרע בין שכנים

החוק מאפשר לתבוע פיצוי של עד 75,000 ₪ ללא הוכחת נזק,
ובמקרה של כוונה לפגוע – הפיצוי יכול להגיע עד 150,000 ₪ ואף מעבר לכך.
בתי המשפט נוטים לראות בחומרה השמצות חוזרות או פרסומים בקבוצות דיירים ציבוריות.


איך לפעול אם נפגעת מפרסום של שכן

  1. תעד את הפרסום במדויק – צילומי מסך, הקלטות או מכתבים.

  2. אל תגיב בזעם – כל תגובה חריפה עלולה לשמש נגדך.

  3. פנה לעורך דין מומחה בלשון הרע – לבחינת אפשרות תביעה או התראה מוקדמת.

  4. שקול פנייה ליישוב סכסוך או גישור – לעיתים ניתן להגיע להסכמה ולהתנצלות בלי משפט.


אחריות אישית של הדייר

גם אם הפרסום נעשה בשם “ועד הבית”, הדייר שפרסם בפועל עלול לשאת באחריות אישית.
בתי המשפט פסקו לא אחת כי האחריות חלה גם על מי ששיתף או הגיב לפרסום מבזה.


סיכום

יחסי שכנות טובים הם נכס.
אבל כשהכבוד ההדדי נשבר, ולשון הרע תופסת את מקומו – אין מנוס מהתערבות משפטית.
החוק הישראלי מאפשר לכל דייר שנפגע מפרסום שקרי או מבזה להגן על שמו ולדרוש פיצוי הולם.


פנה לעו"ד ציון בהלול
נפגעת מהשמצה, פוסט או הודעה פוגענית מצד שכן או ועד הבית?
משרד עו"ד ציון בהלול, בבורסה ברמת גן, מתמחה בתביעות לשון הרע בבניינים משותפים, סכסוכי שכנים ונציגויות דיירים.
📞 טלפון ישיר: 054-779-9000    03-5617221
עו״ד ציון בהלול – מגן על שמך הטוב בבית ובקהילה.