לשון הרע נגד עיתונאים
חופש העיתונות – לא חופש לפגוע העיתונות היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה, אך לצד חופש הביטוי וחופש המידע קיימת חובה על דיוק, אחריות ואמת. כאשר עיתונאי או כלי תקשורת מפרסמים מידע לא נכון, מגמתי או מטעה — הם עלולים לשאת באחריות אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965. בין אם מדובר בפרסום בעיתון, באתר חדשות, בטלוויזיה או בפודקאסט – העיתונאי אינו חסין. חופש הביטוי אינו חופש לפגוע בשם טובו של אדם.
לשון הרע נגד עיתונאים – כשהתקשורת חוצה את גבול חופש הביטוי
חופש העיתונות – לא חופש לפגוע
העיתונות היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה,
אך לצד חופש הביטוי וחופש המידע קיימת חובה על דיוק, אחריות ואמת.
כאשר עיתונאי או כלי תקשורת מפרסמים מידע לא נכון, מגמתי או מטעה — הם עלולים לשאת באחריות אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965.
בין אם מדובר בפרסום בעיתון, באתר חדשות, בטלוויזיה או בפודקאסט –
העיתונאי אינו חסין. חופש הביטוי אינו חופש לפגוע בשם טובו של אדם.
מתי פרסום עיתונאי נחשב ללשון הרע?
החוק קובע כי כל פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעסקו או להעמידו באור שלילי בציבור – מהווה לשון הרע.
דוגמאות נפוצות:
כתבה שמייחסת לאדם מעשים פליליים או לא מוסריים ללא ראיות.
פרסום מידע חלקי או מסולף היוצר רושם שגוי.
שימוש בכותרת דרמטית ומטעה (“החשוד בשחיתות”) כשאין כתב אישום.
כתבה מגמתית שנועדה לפגוע במוניטין עסקי או אישי.
פרסום פרטים אישיים שלא רלוונטיים לנושא הציבורי.
גם אם הכתבה נראית “עיתונאית”, האחריות חלה כאשר התוכן לא מדויק, לא מאוזן או נעדר בסיס עובדתי.
לשון הרע בעיתונות – הגבול בין אמת לפרשנות
בתי המשפט בישראל הכירו בכך שכתבים רשאים להביע דעה או ביקורת,
אבל כאשר הפרסום מוצג כעובדה ולא כדעה – עליו להיות מדויק, מבוסס ומתועד.
עיתונאי אינו רשאי להסתתר מאחורי ניסוחים כמו “לכאורה” או “יש הטוענים ש–” כאשר ברור כי מדובר בהצגת עובדות שקריות.
אחריות עיתונאי, עורך ומוציא לאור
אחריות לפרסום עיתונאי אינה חלה רק על הכתב.
החוק מטיל אחריות גם על העורך, המו"ל, המפיק ואפילו האתר שבו פורסמה הכתבה.
בתי המשפט רואים בפרסום בעיתונות “פרסום בעל משקל ציבורי”, ולכן נבחנת בזהירות גבוהה יותר רמת האמינות והבדיקה שנערכה לפני הפרסום.
פיצויים בתביעות לשון הרע נגד עיתונאים
הנפגע זכאי לתבוע פיצוי של עד 75,000 ₪ ללא הוכחת נזק,
ובמקרה שבו הוכחה כוונה לפגוע – עד 150,000 ₪ ואף יותר.
במקרים חמורים שבהם הפרסום גרם לנזק ממשי – ניתן לתבוע גם בגין עוגמת נפש, נזק כלכלי ואובדן לקוחות.
הגנות אפשריות לעיתונאים
החוק מעניק לעיתונאי מספר הגנות, אך הן מותנות:
אמת דיברתי – אם הוכח שהפרסום נכון ומדויק.
עניין ציבורי אמיתי – הפרסום נועד לשרת את הציבור ולא לפגוע באדם ספציפי.
תום לב – העיתונאי פעל באמונה כנה ונקט אמצעים סבירים לוודא את אמיתות המידע.
אם אחת מההגנות לא מתקיימת – האחריות חלה במלואה.
דוגמה אמיתית מפסיקה
בפסק דין בבימ"ש שלום בת״א , אתר חדשות פרסם כתבה שבה נטען כי “איש ציבור מעורב בפרשת הונאה”.
התגלה שהפרטים לא נכונים, והעורך לא טרח לבדוק.
בית המשפט פסק לטובת הנפגע פיצוי של 120,000 ₪ וחייב את האתר לפרסם התנצלות פומבית.
איך לפעול אם נפגעת מפרסום תקשורתי
תעד את הכתבה או הראיון – צילומי מסך, הקלטות, לינקים.
אל תפנה ישירות לעיתונאי – כל מילה עלולה לשמש נגדך.
פנה לעורך דין מומחה בלשון הרע – כדי לבדוק אם קיימת עילת תביעה.
שלח מכתב התראה – לעיתים ניתן להגיע להסרה או התנצלות ללא הליך משפטי.
סיכום
העיתונות נועדה לחשוף את האמת, לא ליצור אותה.
כאשר עיתונאי מפרסם מידע שקרי, מגמתי או משפיל –
חופש הביטוי נסוג מפני הזכות לשם טוב.
החוק הישראלי מאפשר לכל אדם שנפגע מפרסום תקשורתי להגן על שמו ולדרוש פיצוי.
פנה לעו"ד ציון בהלול
נפגעת מפרסום שקרי בעיתון, באתר חדשות או בתקשורת?
משרד עו"ד ציון בהלול, בבורסה ברמת גן, מתמחה בתביעות לשון הרע נגד עיתונאים ופרסומים בתקשורת, ומגן על שמו הטוב של כל אדם שנפגע מפרסום לא הוגן.
📞 טלפון ישיר: 054-779-9000 03-5617221
עו״ד ציון בהלול – מגן על שמך הטוב מול כלי התקשורת.