תביעות בגין תרמית והונאה
תרמית מצד חברות גבייה / גופים פיננסיים חוץ בנקאיים
תרמית מצד חברות גבייה או גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים מתבצעת לעיתים באמצעות שיטות פסולות כמו גביית חובות שלא קיימים, הסתרת תנאי הלוואה מהותיים, התחזות לגופים רשמיים או הפעלת לחץ פסול על צרכנים. גופים אלו עלולים להציע הלוואות בריבית מופרזת מבלי לפרט את תנאי ההחזר, או לגבות כספים גם לאחר סילוק החוב. במקרים רבים מדובר בפגיעה בזכויות יסוד של הצרכן, ולעיתים אף בעבירות של הטעיה, עושק או גבייה שלא כדין – שמצדיקות פנייה לערכאות משפטיות או לרשות להגנת הצרכן.
מרמה בעסקאות בין שכנים או קרובי משפחה (דירות, ירושות, הלוואות)
מרמה בעסקאות בין שכנים או קרובי משפחה מתרחשת לרוב על רקע יחסי אמון קרובים, שבהם צד אחד מנצל את הקשר האישי כדי להשיג יתרון בלתי הוגן. בתחום הנדל"ן והירושות, מדובר לעיתים בזיוף מסמכים, השפעה בלתי הוגנת על קשיש, רישום נכס על שם אחד הצדדים בניגוד לכוונה האמיתית, או הסתרת מידע מהיורשים. בהלוואות – יש מקרים שבהם נמסר כסף כעזרה משפחתית, אך הצד שקיבל את הכסף מתכחש לכך או מסרב להחזיר. מרמה מסוג זה מקשה על ניהול הליכים משפטיים, שכן היא מתרחשת לרוב ללא חוזים פורמליים, ולעיתים דורשת הוכחות נסיבתיות ועדויות אישיות.
הונאה במיזמים משותפים / פרויקטים עסקיים
הונאה במיזמים משותפים או פרויקטים עסקיים מתרחשת כאשר אחד מהשותפים פועל בחוסר תום לב כדי להפיק רווח אישי על חשבון שותפיו. התופעה כוללת מצגי שווא לגבי ניסיון, משקיעים או רווחיות, הסתרת מידע מהותי, הברחת נכסים, זיוף מסמכים, או נטישת הפרויקט לאחר קבלת השקעה. מקרים אלו גורמים לנזקים כלכליים משמעותיים ולמשבר אמון בין הצדדים, ולעיתים מובילים להליכים משפטיים בגין תרמית, הפרת חוזה, גזל או עשיית עושר ולא במשפט.
קבלת שירותים בכוונה לא לשלם (ניצול בעלי מקצוע)
קבלת שירותים בכוונה לא לשלם היא תופעה נפוצה של ניצול בעלי מקצוע, ובה לקוחות מזמינים שירותים – כמו שיפוצים, עיצוב, תיקונים או צילום – מבלי להתכוון לשלם עבורם. לעיתים מדובר בטענות שווא בדבר אי שביעות רצון או הכחשה של ההזמנה, כאשר בפועל השירות ניתן במלואו. מקרים אלו נחשבים לעיתים כהונאה פלילית (לפי סעיף 415 לחוק העונשין), ויכולים להצדיק הגשת תביעה אזרחית בגין הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט ופיצוי בגין נזקים ישירים ועקיפים.
שימוש לרעה בייפוי כוח / גניבת זהות משפטית
שימוש לרעה בייפוי כוח או גניבת זהות משפטית מתרחשים כאשר אדם מנצל הרשאה משפטית שניתנה לו – או מזייף זהות של אחר – כדי לבצע פעולות בניגוד לרצון בעל הזכויות. מדובר למשל בשימוש בייפוי כוח כללי להעברת נכסים, משיכת כספים מחשבון בנק, או חתימה על מסמכים בשם אחר שלא בידיעתו. מעשים אלה מהווים פגיעה חמורה באוטונומיה ובזכויות הקניין של האדם, ולעיתים אף עולים כדי עבירה פלילית של זיוף, מרמה או גניבה. ברמה האזרחית, הנפגע יכול לפעול לביטול הפעולה ולתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו.
הונאה על רקע רומנטי
**הונאה על רקע רומנטי** היא תופעה שבה אדם יוצר קשר רגשי עם קורבן – לרוב באמצעות אתרי היכרויות, רשתות חברתיות או פנים אל פנים – תוך הצגת מצג שווא של אהבה, רצון לקשר או מחויבות זוגית. לאחר בניית האמון, הנוכל מבקש כספים בטענות שקריות כמו מצוקה רפואית, חובות, בעיה משפטית או כרטיס טיסה. לעיתים מדובר בקשרים מתמשכים שנמשכים חודשים ואף שנים, במהלכם הקורבן עלול לאבד סכומים משמעותיים של כסף, רכוש ואמון בבני אדם. מדובר בעבירה פלילית של קבלת דבר במרמה ולעיתים גם בהפרת אמונים או שימוש לרעה באמון שניתן.
הונאות ברשתות חברתיות ואפליקציות דייטינג
הונאות ברשתות חברתיות ואפליקציות דייטינג הן שיטת תרמית נפוצה שבה עבריינים יוצרים קשר רגשי או אישי עם הקורבן, תוך התחזות לאדם אחר, במטרה להוציא ממנו כספים, מידע אישי או תמונות אינטימיות. ההונאות כוללות בין היתר התחזות לרומנטיקן, שידול להשקעות מזויפות, סחיטה מינית לאחר שיתוף תמונות, גניבת זהות וקישורים מזויפים לפישינג. לרוב הקורבן מתפתה מתוך אמון או רגש – ומגלה את התרמית רק לאחר שנפגע כלכלית או רגשית.
הונאות מצד עובדי בית / מטפלים סיעודיים
הונאות מצד עובדי בית ומטפלים סיעודיים הן תופעה מדאיגה, שבה מנצלים עובדים את תלותם או חולשתם של קשישים ואנשים חולים כדי להפיק טובות הנאה אישיות. ההונאות כוללות גניבה של כסף או רכוש, שימוש בלתי מורשה בכרטיסי אשראי, השפעה על עריכת צוואות, משיכת קצבאות שלא כדין ולעיתים גם התחזות או סיפורי שקר רגשיים לשם קבלת כספים. מדובר בפגיעה חמורה באמון ובזכויותיהם של האנשים הפגיעים ביותר בחברה.
תביעות בגין התחזות ברשת – פגיעה בשם הטוב ובמוניטין
תביעות בגין התחזות ברשת נובעות ממקרים שבהם אדם מתחזה לאחר באינטרנט – בין אם ברשתות חברתיות, אתרים או אפליקציות – וגורם לפגיעה בשם הטוב, בפרטיות או במוניטין של הקורבן. ההתחזות עלולה לכלול פרסום תכנים שקריים, מביכים או פוגעניים בשמו של הקורבן, פתיחת פרופילים מזויפים או הפצת הודעות שפוגעות בתדמיתו. הנפגע יכול להגיש תביעה בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועוולות נוספות, ולדרוש פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק.
עוקץ נדל"ן מקוון – תשלומים עבור נכסים שלא קיימים
עוקץ נדל"ן מקוון הוא סוג של הונאה שבו נוכלים מציעים למכירה או להשכרה נכסים פיקטיביים באינטרנט – דירות, בתים או פרויקטים – וגובים תשלומים מקדמיים מקורבנות תמימים. לעיתים מוצגים חוזים מזויפים, תמונות של נכסים אמיתיים או זהות בדויה של בעל נכס או נציג חברה. הקורבנות מגלים בדיעבד שהנכס לא קיים, אינו בבעלות המוכר או שהפרויקט כלל לא אושר. מדובר בתרמית חמורה הפוגעת כלכלית ונפשית, ולעיתים קשה לאתר את העבריינים.
תביעות בגין שימוש כוזב בכרטיסי אשראי / התחזות כלקוח
תביעות בגין שימוש כוזב בכרטיסי אשראי או התחזות כלקוח עוסקות במקרים שבהם אדם משתמש בפרטי כרטיס אשראי או זהות של אחר ללא רשות, לצורך ביצוע רכישות, קבלת שירותים או פתיחת חשבונות. מעשים אלה מהווים עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה, ולעיתים גם גניבה והתחזות, והם חושפים את הפוגע לתביעה אזרחית מצד הנפגע או ספק השירות. בתי המשפט פוסקים פיצויים בגין נזקים כספיים, פגיעה בשם טוב, עוגמת נפש ולעיתים גם פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק.
הונאות בפלטפורמות השקעה בבורסה / אופציות בינאריות
הונאות בפלטפורמות השקעה בבורסה ובאופציות בינאריות מתבצעות לרוב באמצעות אתרי אינטרנט מתחזים או חברות שאינן מפוקחות, המבטיחות תשואות גבוהות תוך זמן קצר. הנוכלים משתמשים בממשקי מסחר מזויפים, מציגים רווחים פיקטיביים, ומשכנעים את המשקיע להפקיד כספים נוספים. בפועל, המשקיע מאבד את כספו, מתקשה למשוך את ההשקעה ולעיתים לא מצליח לאתר את החברה או "היועץ". מדובר בתרמיות מתוחכמות הפוגעות באנשים רבים, ולעיתים אף מערבות הלבנת הון ופעילות בינלאומית בלתי חוקית.